תיאור:
350 עמודים פורמט גדול
מחקר מפורט על הגייתה של המסורתית של עדה מעדות ישראל, שמסורותיה הלשוניות העבריות והארמיות הן בעלות ערך מיוחד, ואשר נתייחדה גם במידת דבקותה במסורות שבידיה. עדה זאת, עדת תימן, ניזונית הייתה מעשייתה של יהדות בבל שבתקופת הגאונים במכלול תחומי התרבות היהודית, והיא שימרה לנו ערכים, הן בתחומי הספרות והן בתחומי הלשון, שלולא נתקיימו בידיה כי אז אבדו ונגנזו: נכסי ספרות עשירים נשתמרו בתימן ב דורות מרובים, ובזכותה של יהדות בבל של תקופת הגאונים-שינקותיהן יוצאות מארץ ישראל-מסורתם של בני תימן מאירה אותן בפנינו. עניין מיוחד יש בבירורה של המסכת ההיסטורית, אשר בה נתונות מסורות הלשון של יהדות תימן-בעיון ביחסים שביניהן לבין מסורות הניקוד של טבריה ובבל ומסורות ההגייה של ספרד ואשכנז. בירורה של שאלה זאת מעלה פרקים חשובים מתולדותיה של העברית באותה תקופה ארוכה, שבה לא היה לעברית קיום כלשון דיבור תקינה, ואשר בה נצטמצם עיקר שימושה בתורה והתפילה.