אדום ערב וישראל יהודים אריה כשר ועממי הספר בתקופה ההלניסטית והרומית 332 לפני הספירה-70 לספירה. יחסיו של היישוב היהודי בארץ-ישראל בימי הבית השני עם האדומים והעמים הערביים, כמו הנבטים והיטורים, זוכים בספר להארה מחקרית מיוחדת. הכבוש ההלינסטי הפגיש את עמי המזרח עם תרבות חדשה וזרה, ולהשפעתה עליהם היו השלכות על היחסים עם העם היהודי השכן. הספר דן בשני נושאים מרכזיים:גיור האדומים והיטורים והשתלבותם בחברה היהודית:ויחסי הנבטים והיהודים בשנים 332 לפנה"ס עד 70 לסה"נ. בנושא הראשון סוקר הספר ומנתח את ההיסטוריוגרפיה ההלניסטית, שהציגה את גיור האדומים והיטורים כמעשה של כפייה, במטרה להכפיש את שם החשמונאים. מנגד, מבקש הספר להוכיח כי הגיור הקולקטיבי היה סיומו של תהליך היסטורי ממושך, שהושלם מתוך רצון ושיתוף פעולה של העמים המתגיירים עם החשמונאים ועל יסוד אינטרסים משותפים ביניהם. הנושא השני של הספר מוקדש לתמורות הקיצוניות שחלו ביחסי היהודים והנבטים בתקופה ההלניסטית-רומית, אשר התפתחו במרוצת הדורות מידידות גדולה בימי החשמונאים הראשונים עד לאיבה ולמלחמות עקובות מדם בימי אכלסנדר ינאי והשלטון הרומי. הספר כולל מפות, איורים, לוח כרונולוגי ומפתחות, והוא רואה אור בד בבד עם ספרו השני של פרופסור כשר בסדרה זו 'כנען, פלשת, יוון וישראל', הדן ביחסי היהודים והערים ההלניסטיות בתקופה מזו. 256 עמודים.
ספרי עם ישראל תולדות היהודים וציונות
