קטגוריות לפי נושאים

ספרי יד בן צבי
אספנות, כללי
ביוגרפיות יהודים וישראלים
הוצאת מוסד ביאליק
הוצאת ספרים הגפן
זמנים רבעון להיסטוריה
חוברות עולם הקולנוע ולהיטון
מדריכי טיולים ומסעות
מודן הוצאה לאור ספרים
מילונים, מדריכים, עזר
סופרים ומשוררים עצמאיים
ספרות ארוטית ופורנוגרפית
ספרות השואה בפרוזה
ספרות ילדים ישראלית
ספרות מגדרית והדרכה מינית
ספרות מתורגמת
ספרי אוטוביוגרפיות
ספרי אופנה וטיפוח
ספרי אמנות תרבות ארכיטקטורה
ספרי אקטואליה ופוליטיקה חברה ויחיד בא"י
ספרי ארץ ישראל ותולדות היישוב
ספרי בישול ודיאטה
ספרי דקדוק בלשנות וביקורת
ספרי האוניברסיטה המשודרת
ספרי הדרכה מודעות ותקשורת
ספרי הומור סאטירה וקומיקס
ספרי הוצאת מוסד ביאליק חדשים
ספרי הורות ומשפחה
ספרי היסטוריה כללית וצבאית
ספרי ז'ול ורן
ספרי חוק ומשפט
ספרי טבע ובוטאניקה
ספרי יהדות
ספרי ילדים מתורגמים
ספרי כיס
ספרי כלכלה ושיווק
ספרי מדע בדיוני פנטזיה ומסתורין
ספרי מדע, טכנולוגיות ורכב
ספרי מוזיקה תיאטרון וקולנוע
ספרי מיסטיקה והעידן החדש
ספרי מלאכת יד ותחביבים
ספרי מלחמות ישראל ואסטרטגיה
ספרי מתח וספרי ריגול
ספרי פילוסופיה ורוחניות
ספרי פסיכולוגיה ומדעי החברה
ספרי פרוזה ישראלית ועברית
ספרי פשע וריגול תיעוד
ספרי רומן רומנטי
ספרי רפואה כללית ואלטרנטיבית
ספרי שואה זיכרונות
ספרי שואה קהילות ומחקר
ספרי שירה ישראלית ומתורגמת
ספרי תולדות היהודים וציונות
ספרי תולדות הישוב בארץ ישראל
ספרים בנושא המזרח התיכון וערבים
עיון כללי
קטלוג הוצאת הספריה החדשה
רומן היסטורי ומלחמתי
שבועון העולם הזה
תקליטים
art books
Cook Books
English Prose
Fashion, Hobbies, Games
General History
Israel Holy Land Jews
Israeli, Jewish Art
Jewish History
בית הבובות ק צטניק  א.ד.מע 135633 -1953 מהדורה ראשונה

בית הבובות ק צטניק א.ד.מע 135633 -1953 מהדורה ראשונה

ק.צטניק

יצא לאור על ידי דביר, בשנת 1953,

שפה: עברית

נושא: ספרות השואה בפרוזה

סוג כריכה: קשה

מצב הספר: טוב

מחיר: 100.00 ₪

תיאור

בית הבובות ק צטניק  א.ד.מע 135633 -1953 מהדורה ראשונה 316 עמודים יחיאל די-נור (פיינר) 1909 - 2001 סופר שואה. ידוע בשם העט שלו "ק. צטניק". יליד סוסנוביץ. בצעירותו למד בישיבת חכמי לובלין בעיר לובלין, והיה ידוע כעילוי, בין מתי מעט שראש הישיבה לימד אותם קבלה. תקופת השואה עברה עליו, כמו על יהודים רבים באירופה, במחנות עבודה וריכוז. בשואה איבד את כל משפחתו ואת אשתו. כל פרטיו האישיים של יחיאל די-נור טעונים הוכחה. מחקר מקיף יחיד שנעשה בעניין זה מופיע בספרו של חוקר ספרות היידיש והשואה, באוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' יחיאל שיינטוך, "מסיח על פי תומו". לאחר שיחרורו הרגיש צורך עז לתעד ולספר את חוויית השואה לאלו שלא נכחו שם. הוא הקדיש את כל חייו לנושא זה, עד כדי כך שאשתו נינה (אשר בעשור האחרון לחייה שינתה את שמה ל'אלי-יה') נהגה לומר: "החיים במחיצתו היו לא קלים. היה צפוף. בכל פעם שהיה נכנס, היו באים איתו ביחד גם ששת המיליונים". במהלך כתיבת ספריו היה די-נור "מחזיר" את עצמו לאושוויץ: היה מסתגר בחדרו לבוש בכותונת האסיר שלו ולא מתקלח,ישן או אוכל ימים ארוכים. לאחר שעלה לארץ, התחתן בשנית עם נינה אשרמן, בתם של הגניקולוג פרופ' יוסף (גוסטב) אשרמן ואשת האשכולות מלכה (וילנר) אשרמן, כפי שהוא מספר בספרו האוטוביוגרפי העימות, ונולדו לו בן (ליאור - איש נדל"ן) ובת (דניאלה - מוציאה לאור). נפטר ב-2001 בישראל. בצוואתו ביקש לפרסם את מותו רק בתום השבעה, כדי למנוע ממותו והלוויתו להפוך לאירוע תקשורתי. די-נור התנגד באופן נחרץ להסכם השילומים. את תחושותיו בעניין זה הביע בספרו היחיד שלא נכתב כפרוזה, "כוכב האפר", בפואמה "וידרגוטמכטונג / שילומים" ובסוף ספרו: "השעון". די-נור היה עד במשפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שהתקיים בירושלים (1961), מכיוון שהיה בין המעטים שפגשו את אייכמן בתקופת השואה ונותרו בחיים. בתחילת עדותו, טבע לאושוויץ את המונח "פלנטה אחרת". עדותו, שבמהלכה התעלף, הייתה קצרה, ונותרה חרותה בזיכרון הקולקטיבי כאחד מסמלי הטראומה של השואה. וזו הייתה עדותו: "אין זה שם ספרותי. אינני רואה את עצמי כסופר הכותב דברי ספרות. זו כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ. הייתי שם בערך שנתיים. אין הזמן שם כפי שהוא כאן, על-פני כדור הארץ. כל שבר רגע הולך שם על גלגל זמן אחר. ולתושבי פלנטה זו לא היו ש?מות. לא היו להם הורים ולא היו להם ילדים. הם לא לבשו כדרך שלובשים כאן. הם לא נולדו שם ולא הולידו… הם לא חיו לפי החוקים של העולם כאן ולא מתו. השם שלהם היה המספר ק. צטניק". לאחר פרוץ האינתיפאדה, בעקבות התעללות של חיילי צה"ל בפלסטינים, התראיין לעיתון, וטען שעם ישראל הם השבת של העולם, וחיילים אלו במעשיהם חיללו את השבת. עוד לפני השואה עסק בכתיבה. אולם לאחר השואה ראה צורך להשמיד כל זכר לספריו מלפני השואה. הוא טס לארצות הברית ושם, בספריית הקונגרס, השמיד עותק של ספר שירה שכתב לפני פרוץ המלחמה. כן גנב ושרף את העותק האחרון שנשאר, שהיה בספרייה הלאומית בירושלים. את שארית הדפים השרופים שלח למנהל הספרייה על מנת להוכיח לו כי הספר הושמד ולא נלקח לספריה פרטית כלשהי. את מעשיו הסביר די-נור בדברים: "הספר הזה היה שייך לעולם שכבר לא קיים, לעולם שנשרף". ספריו הם, כלשונו, "לא ספרות רגילה, אלא כרוניקה מתוך הפלנטה אושוויץ". אפשר לראות בספריו תיעוד של חייו ושל משפחתו. קורותיו בשואה מתוארות בספרו הראשון, "סלמנדרה", שאותו כתב (ביידיש) מיד עם שחרורו מהמחנה תחת שם העט "ק. צטניק" (קצטניק ביידיש ובגרמנית - כינוי למי שנמצא במחנה ריכוז, אשר מקורו בראשי התיבות KZ למילה הגרמנית Konzentrationslager (מחנה ריכוז)). כתב היד של "סלמנדרה" הובא לישראל על ידי שליח הסוכנות היהודית באיטליה, השחקן והקריין אליהו גולדנברג, אותו השביע די-נור (אז יחיאל פיינר) להוציאו לאור. הספר תורגם ונערך בידי י"ד ברקוביץ ויצא לראשונה לאור בהוצאת דביר בשנת 1946. בשנת 2007 תראה אור המהדורה המקורית המלאה והלא ערוכה ביידיש ובעברית, עם הערות מאת פרופ' יחיאל שיינטוך. סיפורה של אחותו, שאולצה לספק שירותי מין לחיילי הצבא הנאצי, מתואר בספר "בית הבובות". ספר זה תורגם ליותר מ-32 שפות, יצא לאור בתחילת שנות ה-50 של המאה העשרים ולמעשה יצר ז'אנר חדש של תיעוד ביוגרפי כסיפורת. סיפורו של אחיו הצעיר, מוני, שכילד חווה התעללות מינית במחנה הריכוז, מתואר בספר "קראו לו פיפל" אף הוא ראה אור בשנות ה-50 של המאה העשרים. בשנות ה-60 כתב את "כוכב האפר" - היחיד מבין ספריו שאינו פרוזה אלא מקבץ פואמות. ספר זה יצא גם כאלבום בשלוש שפות (עברית, אנגלית ויידיש) תחת השם "השעון אשר מעל הראש". לאלבום נתווספו ליתוגרפיות של האמן גרשון קניספל והוא הפך למבוקש על ידי אספנים בעולם. בסוף שנות ה-60 ראה אור הספר "כחול מאפר" (מאוחר יותר יצא שוב לאור תחת השם "העימות") הסוגר את מעגל חייו של די-נור ומתעד את חיי משפחתו בישראל, את המפגש עם אשתו נינה, את ימיה הראשונים של המדינה, את מחלת הנפש שבה לקתה נינה, את הולדת ילדיו ואת הקונפליקט עם ערביי ארץ ישראל כמראה לשבר הזהות היהודי-ישראלי. יוצא דופן מבין ספריו, הוא הספר "צופן א.ד.מ.ע." - ספר מיסטי רווי דימויים קבליים שנכתב בעקבות טיפול ב-LSD בידי פרופ' באסטיאנס ההולנדי, שהתמחה בטיפול בניצולי שואה באמצעות טיפול בטרנס בהשפעת סמים. האותיות א.דמ.ע. נכתבו על ידי די-נור בראש כל אחד מספריו. הוא סירב להסביר את פשרן, אך סיפר כי אותיות אלו הצילו אותו ממוות כששהה באושוויץ. הפרופסור שיינטוך, מהחוג ללשון וספרות יידיש במכון למדעי היהדות מהאוניברסיטה העברית טוען כי אותיות אלו מייצגות את ראשי תיבות של התפילה "אלהא דמאיר ענני", הנחשבת כתפילת הצלה מאגית והיא מכוונת לתנא רבי מאיר. הספר "צופן א.ד.מ.ע." שראה אור בשנות ה-80 של המאה העשרים, מתאר את תחושותיו של די-נור בשואה במבט רטרוספקטיבי תחת השפעת הסם. בעקבות הטיפול שעבר כעבור שלושים שנה מעת הטראומה, שינה די-נור את הגדרת אושוויץ כפלנטה אחרת ושואה קוסמית, וקבע שאת אושויץ לא יצר השטן, אלא האדם באשר הוא אדם, "אנשים כמוני וכמוך" (צופן אדמע עמ' 123,119). ספריו הדרמטיים, על השואה ועל זוועות אושוויץ, נלמדים בבתי הספר בכיתות הגבוהות כחלק ממערכי השיעור לקראת הנסיעות המאורגנות למחנות ההשמדה. כל ספריו תורגמו לשפות רבות והתפרסמו ברחבי העולם. ב1994 פרסם חוקר הספרות דן מירון מאמר ובו תקף את דרך ייצוג השואה אצל די-נור והאשים אותו בשימוש "באמצעים הספרותיים הגסים והמגרים ביותר". ב2007 הוקרן בפסטיבל הקולנוע בירושלים הסרט "סטלגים" של ארי ליבסקר, שביקר את די-נור ועשה קישור בינו לבין הספרות הפורנוגרפית של ספרוני הסטלגים. רשימת ספריו אותם ניתן להשיג אתר זה: סלמנדרה (1946) בית הבובות (1953) כוכב האפר (1966) קראו לו פיפל (1969) השעון (1969) צופן א.ד.מ.ע. (1987) 'העימות' מהדורה מחודשת של "כחול האפר" (1989) הספר "צופן א.ד.מ.ע." שראה אור בשנות ה-80 של המאה העשרים, מתאר את תחושותיו של די-נור בשואה במבט רטרוספקטיבי תחת השפעת הסם. בעקבות הטיפול שעבר כעבור שלושים שנה מעת הטראומה, שינה די-נור את הגדרת אושוויץ כפלנטה אחרת ושואה קוסמית, וקבע שאת אושויץ לא יצר השטן, אלא האדם באשר הוא אדם, "אנשים כמוני וכמוך" (צופן אדמע עמ' 123,119).

ספרים נוספים שאולי יעניינו אותך

תגובות

טרם התקבלו תגובות

לרשימת ספרים נוספים של הסופר »