זלמן שניאור על התקופה ועל אישים בספרות העברית. 380 עמודים תזכורת:זלמן שניאור:זלקינד. 1887-1959 יליד רוסיה. ב-1900 נכנס לחוג הסופרים האודיסאים וביניהם מנדלי, ביאליק, שלום עליכם. ב-1901 -1903 עבד בווארשה כמזכירו של פרץ בהוצאת 'תושיה'. עבר לווילנה 1904-1906 ואחרי תקופת נסיעות גר בברלין, פריז-1929, ארה"ב מ-1941. עלה ארצה ב-1951ב-1907 פרסם את קובץ השירים רהאשונים שלו 'עם שקיעת החמה' ובו נתגלה כמשורר ייצרי, השולל את האינטלקטואליזם בכלל ואת היהדות המסורתית, הכובלת את היצר, בפרט. מבחינה אידיאית היה המשכה של גישה זו באחד הקבצים האחרונים שלו 'לוחות גנזים', בו ניסה לשחזר בסגנון מקראי את נבואות נביאי השקר שנגנזו, ועיקרן אופוזיציה לתורת הרוח והמוסר של הנביאים. יחד עם זאת שירתו עצמה היתה אינטקלטואלית-הגותית מובהקת וכמעט שאין בה ביטוי אותנטי להתפרצות היצרים שלא תהא מלווה בהרהורים פילוסופיים ביקורתיים. בתחום הנושאים לאומיים התגאה בחידוש הגבורה והגאווה היהודית 'עם צלילי המנדולינה'. הרגיש בהתקרבות האסון הבא על אירופה ועל היהודים 'ימי הביניים מתקרבים'-בפרוזה שלו, שנכתבה במקורה רובה ביידית ותורגמה על ידו לעברית, גולל על יריעה רחבה חיי יהדות רוסיה החל מצמרתה הרבנית 'הקיסר והרבי) וכלה בפשוטי העם דויד פרישמן ואחרים זלמן שניאור 'אנשי שקלוב' ו'פנדרי הגיבור'.