שטן בגן העבדן הנרי מילר בספר שנון ומרתק, הנרי מילר משרטט דיוקנו של תמהוני, גנדרן וטפיל חברתי בשם קונרד מוריקנד, קריקטורה נלעגת של השטן, אומלל ופגיע. עם הופעתה המחודשת של היצירה כינה אותה מבקר 'הטיימס' היוקרתי: 'יצירה של מספר גדול שאיננו עוד איתנו, מרעננת, מסעירה, מצחיקה ומרגשת'. פלקסוס הוא הכרך השני בטרילוגיה הגדולה(הצליבה הורודה);של הנרי מילר המבוססת על חייו. תרגום מצוין של שרוה עדיני(ראה השטן בגן עדן*)האתר מרכל:בשנות השבעים-יצא אחד מחברי האתר (נקרא לו יוסי)לפאריס לבקר את הוד מעלתו הנרי מילר היות והוא הזדהה עם ימי הרעב של הסופר בפאריס. הוא הצליח להתקבל כמלצר במלון פאריסאי ידוע שם שהה המחבר עם גברת מלוכסנת עיניים. במשך שבועיים בהם עקב אחר התנהגותו של הסופר הוא מצא איש זקן שרודה בסביבה שלו, מתנהג כשליט עליון, וקמצן, זו לא מילה אבל חובב פינג-פונג. יוסי שפירסם שלושה ספרים בחייו-התאכזב מרות וזרק את כל ספריו של מילר מהבית. 'יוסי' סיפר לנו איך הכיר את ספריו של הנרי מילר:בזמנו, שנות הששים, יצא לאור 'חוגו של סרטן'. יוסי היה מאוהב בנערה בת גילו, יפה, כחולת עיניים. אהבה ממבט ראשון. יום אחד היא הביאה לו את הספר 'חוגו של סרטן' והוא חטף שוק על גסות הספר אבל יותר מזה שאהובתו מאוהבת בספר.החבר שלנו לא כל כך הבין בספרים-עד אז הוא קרא רק מערבונים. הוא קרא שוב ושוב את הספר עד שקיבל את ההארה... ומה קרה עם האהבה?הא, היא מתה מזמן.
