צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם! ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
חייגו אלינו עכשיו:
04-8663451
פנו אלינו בדוא”ל:
booksefer@gmail.com
רוצים שנחזור אליכם בהקדם?
השאירו פנייתכם כאן
booksefer@gmail.com
טלפון: 04-8663451
האתר הראשון שלך
לספרים יד שניה וחדשים!
ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
כתבים היסטוריים כרך ראשון קרל מרקס ופרידריך אנגלס

כתבים היסטוריים כרך ראשון קרל מרקס ופרידריך אנגלס

יצא לאור על ידי הקיבוץ המאוחד , בשנת 1952
  • שפה: עברית
  • נושא: ספרי פילוסופיה דתות רוחניות ומיתולוגיות
  • סוג כריכה: קשה
  • מצב הספר: טוב
מחיר: 50.00 ₪
לסל הההזמנות שלי >

תיאור:

כתבים היסטוריים כרך ראשון קרל מרקס ופרידריך אנגלס כולל מפתח ונספחות, 450 עמודים. קרל מרקס: 1818-1883 הוגה דיעות חברתי וכלכלי מהפכן, מקור השראתן של התנועות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות בימינו:יליד טריר שבגרמניה. בן למשפחה יהודית שהתנצרה בהיותו בן 6. למד משפטים, היסטוריה ופילוסופיה, וב-1841 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטת ינה שבגרמניה. היה פעיל בחוגי 'ההגליאנים הצעירים' ונודע כאתיאיסט מוצהר. בשל כך הסתכסך עם שלטונות פרוסיה ונמנעה ממנו משרה אקדמית. עבר לפריס ובה הכיר את פרידריך אנגלס שהיה לידידו ולשותפו הפוליטי כל חייו. ב'כתבים כלכליים-פילוסופיים' שחיבר בפריס שרטט לראשונה את תפיסתו המקורית את החברה האנושית. ב-1845 גורש מצרפת ועבר לבריסל. ב-1848 חיבר עם אנגלס את 'המניפסט הקומוניסטי' ששימש מאז מסמך יסוד לרוב התנועות הסוציאליסטיות המהפכניות. בימי מהפכת 1848 חזר לגרמניה, ובקלן ערך את העיתון 'נויה ריינישה צייטונג'. עם כשלון המהפכה נאסר, נשפט והוגלה-1849. את שארית ימיו עשה בלונדון בפעילות שעיקרה מדעית והגותית, בנסיון לספק את הבסיס התיאורטי למעבר מהקאפיטאליזם לסוציאליזם. ב-1864 הקים את 'האינטרנציונל ה-1' כארגון פוליטי בינלאומי שמטרתו לאחד את כל תנועות הפועלים במדינות השונות. ב-1867 פרסם את הכרך רהאשון של ספרו 'הקאפיטאל', ובו סיכום עבודתו המדעית בניתוח ההיסטורי של הקאפיטאליזם. את שני הכרכים האחרים פרסם אנגלס לאחר מותו. באנגליה חי חיי עוני וצער-הוא ומשפחתו התקיימו על קיצבה חודשית שתרם אנגלס, 3 מ-6 ילדיו מתו מחוסר טיפול רפואי והוא עצמו סבל ממחלה כרונית. קביעת היסוד של מארקס הייתה שבכדי להבין את המבנה של החברה כלשהיא, ובפרט הקאפיטאליסטית, יש לחשוף את יחסיהם ההדדיים של הכוחות החברתיים השונים בתהליך הייצור הכלכלי. האפיון החברתי של כל פרט בחברה נקבע על פי מקומו בתהליך הייצור. במסגרת תהליך זה נקבעים יחסים מסוימים-'יחסי יצור'-המשתקפים במבנה החברתי, הפוליטי והמשפטי של החברה. מארקס התאמץ ליישם תפיסה זאת-'מטריאליזם היסטורי'-בחקר החברה הקאפיטאליסטית בימיו. בתהליך הייצור הקאפיטאליסטי מעורבים שני מרכיבים כלכליים עיקריים-עבודה והון. ערכו של מוצר נקבע על פי כמות העבודה שהושקעה בו(זוהי תורת העבודה של הערך, שמארקס ראה בה הישג תיאורטי חשוב), וכמות זו משמשת בסיס לקביעת מחירו של המוצר. גם ערך העבודה עצמה נקבע בדרך זו-על פי הוצאות המחיה המינימאליות הדרושות לתחזק ולספק את כוח העבודה-ולא על פי כמות העבודה שהשקיע מוכר העבודה בשעת תהליך הייצור. כמות העבודה שהשקיע הפועל במוצרים שיצר גדולה יותר מזו הנחוצה לשם הבטחת 'קיומו, ואת ההפרש ביניהן(עודף השוק) גובה בעל ההון, ששכר את העבודה, כרווח לעצמו. תהליך הייצור הקאפיטאליסטי מבוסס על ניצול כוח העבודה, ועובדה זו משתקפת במבנה-העל החברתי, בזכויות היתר הפוליטיות והמשפטיות של בעלי ההון. עם זאת, המשך התפתחותו והשתכללותו של תהליך הייצור הקאפיטאליסטי מביא להתגלותה של סתירה בין מעמדו של כוח העבודה בייצור לבין התמורה שלה זוכה כוח העבודה הן בתהליך הכלכלי עצמו והן במקומו בחברה. אופן הייצור הקאפיטאליסטי עצמו מביא לסוציאליזציה של כוח העבודה בעת תהליך הייצור-המוצר התעשייתי בעידן הטכנולוגי-מודרני מחייב את שיתוף הפעולה של עובדים רבים במקום עבודה אחד, אולם את פירותיה של עבודה שיתופית זו קוטף רק אדם אחד, בעל ההון. סתירה זו שבין יחסי הייצור הכלכליים לבין מבנה-העל החברתי והפוליטי תגרום להתפרצותה של מהפכה שתביא לסוציאליזציה גם של המערכת הפוליטית והחברתית. לאחר תקופת מעבר של הדיקטאטורה של הפרולטאריון(המעמד העובד) תגיע שעתה של החברה הסוציאליסטית שהיא, לדברי מארקס, החברה 'האנושית' הראשונה בהיסטוריה. זו תהיה חברה ללא מעמדות, ללא ניצול, ללא כסף ושכר, שבה תשלוט החברה על אופן הייצור הכלכלי ולא להיפך, ובה תיגווע המדינה כמנגון שילטוני. רבים מחיזוייו המדעיים לא עמדו במבחן המציאות:למשל:קביעותיו שמעמד הפועלים ילך ויתרושש מבחינה חומרית ושהמהפכה תפרוץ בארצות קפיטאליסטיות המפותחות והבשלות יותר, אך חריפות הניתוח, הכלים המתודולוגיים שסיפק וחזונו הכמעט משיחי בדבר חברה צודקת ושוויונית הם שהביאו אנשים רבים ותנועות מגוונות על פני העולם כולו לראות בו את נביאם. פרידריך אנגלס:1820-1895, פילוסוף גרמני, חברו לחיים ולעט של קרל מרכס. תרם רבות לפיתוחן של הבחינות הפילוסופיות של הסוציאליזם המדעי כשיטה הבנויה על יסודות המטריאליזם ההיסטורי והדיאלקטיקה. שירת שנה לערך בחיל התותחנים הפרוסי, שם רכש ידיעה בנושאי צבא ואסטרטגיה. ב-1842 נסע לאנגליה ועבד במפעלי הטקסטיל של אביו במנצ'סטר. תחילה היה פקיד, אחר כך מנהל ולבסוף שותף חלקי, נשאר באנגליה עד יום מותו. אנגלס היה איש אשכולות:חוקר, בלשן, פולמוסן, פרשן צבאי ואיש עסקים, אך את עיקר פירסומו קנה בזכות קשריו ההדוקים עם מרקס ובשל שיתוף הפעולה הפורה שהיה ביניהם. הפגישות התקיימו בפריס 1844 ובבריסל 1845 הצמיחו קשרי ידידות שנמשכו עד מותו של מרקס כ-40 שנה לאחר מכן. בימי 'אביב העמים' ב-1848 הגיע שיתוף הפעולה ביניהם לשיאו כאשר חיברו יחדיו את 'המניפסט הקומוניסטי'. ב-1850 חזר באי-רצון לעסקיו במנצ'סטר, כדי שיוכל לתמוך במרקס ולאפשר לו את המשך מחקריו. את 12 השנים שלמן מותו של מרקס ועד לפטירתו הקדיש אנגלס לעריכת כתביו משל ידידו, במיוחד הוצאתם לאור של 2 כרכיו של 'הקאפיטל' שלא עלה בידי מרקס להשלימם. וכן המשיך להושיט סיוע כלכלי לילדיו של מרקס והיה לפרשנו הרשמי בתקופה שבה החלה המשנה המרקסיסטית להשפיע על תנועות הפועלים ברחבי העולם. תרומותיו היו ב-3 תחומים: 1.מתן סיוע תיאורטי למרקס, במיוחד בבעיות שהתעוררו בשעת כתיבתו של 'הקפיטאל'. 2. פופוליזאציה וסיסטמיטזאציה של משנת מרקס. מרקס היה אמנם בונה שיטות ענק, אך לא עלה בידו להציג את הנחות היסוד של שיטתו בדרך מובנת לכל. 3. תרומותיו של אנגלס לפיתוח המרקסיזם היו חשובות מאוד לעצמן כפי שעולה הן מחיבוריו שכתב עם מרקס הן מחיבורים שכתב לבדו. מתחומי התמחותו-אסטרטגיה במדעי הטבע. בספרו 'הדיאלקטיקה של הטבע' שפורסם לאחר לאחר מותו -1925, יישם את המטריאליזם הדיאלקטי במדעי הטבע: הספר עורר ויכוחים בפילוסופיה הסובייטית שנמשך שנים רבות. מחקריו האחרים עניינם בחברה הפרימיטיבית. הוא הגשים את התוכניות שמרקס לא הצליח לסיים בנושא זה בספרו 'מוצא המשפחה, המדינה והקניין הפרטי-1884'. בספרו 'אנטי דירינג' 1878 הדגיש את המרכיבים המדעיים והפוזיטיביסטים של משנת מרקס, שאותה השווה לתורתו של צ' דרווין. בספר זה טען אנגלס כי הוא ומרקס גילו מערך נוקשה של חוקים היסטוריים המובילים בהכרח לסוציאליזם:חוקים אלה דיאלקטיים במהותם ולא מכאניסטים. הגותו של מרקס כפי שפירשה אנגלס היא שהצמיחה את המרקסיזם הקלאסי ואת הדוקטורינה הסובייטית.
ספרי קרל מקרס באתר בוקספר
ספרי פילוסופיה ורוחניות באתר בוקספר