בין לשון לספרות יעקב בהט הלשון כשלעצמה היא צורה, והריהי, למשל, גם אחד מסימני ההיכר המובהקים של שבטים ועמים, וכן היא גם קובעת את לאומיותה של הספרות. זוהי הלשון כשלעצמה, אך הלשון לעומת הספרות, יצירת האמנות, היא תוכן-מידע, ואילו היצירה הספרותית היא צורה, מעבר למידע:לשון וספרות זו ליד זו הן איפה תוכן וצורה: בין לשון לספרות-משמע:הדרך, שבה נעשית הלשון לספרות:הדרך שבין הלשון, שהיא מידעית ביסודה, לספרות, שהיא מעבר למידעיות: לשון אחר:הספרות, כיצירת אמנות, מתחילה במקום שהמידעיות מסתיימת. נקודת המוצא בכל העיונים בספר שלפנינו היא איפה הלשון, העיון והמחקר וחקר בלשון היצירה, ומהם מגיעים אל אמנותה ואל משמעותה של היצירה. בדרך זו נכונות לקורא ולמעיין חדשות: כך, למשל, מתגלה גם הראיה חדשה של העקדה, עקדה שלא שפוטה: כך נחשף בית היוצר המיוחד של המשורר ביאליק ב'מתי מדבר', וכן-מילונם הפיוטי של אלתרמן ושל רטוש, ואחרון-אחרון:סוגיית עבריותה של השירה הצעירה, השירה בת ימינו. 348 עמודים כולל מפתח.
