221 עמודים כולל מפתח שמות. אברהם שרון שבדרון, הוגה דיעות ופובליציסט ואספן אוטוגרפים ופורטרטים. נולד ב-1878 בינוב אוסטריה-הונגריה. למד בגימנסיה העברית בסוצ'אבה, בוקובינה-רומניה. לאחר מכן קיבל תארי כבוד בכימיה, פילוסופיה ובמשפטים. את הרעיון הציוני ספג בבית הוריו וסייע לאביו לייסד אגודה ציונית בזלוצ'וב. כן פעל באגודת 'התחיה' שנמנה עם מייסדיה. לשון הדיבור באגודה היתה עברית. במלחמת העולם הראשונה התגייס לצבא הקייזר פרנץ יוזף. במסגרת זו לא שכח את עבודת היותו ציוני ועשה נפשות בקרב המגוייסים היהודים למען ציון וירושלים. הוא ראה בציונות את התגלמות הרעיון הנשגב להגשמת חזון הדורות ברוח הגבורה של מורשת ישראל. ב-1927 הוא עלה ארצה עם אוסף נדיר של אלפי כתבי יד ופורטרטים של גדולי ישראל ותרם את האוצר לבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים ונתמנה למנהלו של האוסף. שרון נודע בכשרונותיו הרבים והמגוונים. היה בעל ידע רבה אף בתחומי המוסיקה והלחין משירי המשוררת רחל שהושמעו ב'קרול ירושלים'. הוא תירגם משירי ביאליק לגרמנית, חיבר סיפורי ילדים, כתב רשימות ומאמרי ביקורת ונטל חלק פעיל בפעילות ציבורית. הוא לא נימנה עם מפלגות היישוב, אך נטה לתנועת 'העבודה'. אולם בהיותו רודף צדק ואיש אמת, היה מלא הערכה לז'בוטינסקי ולתנועתו, אהד את בית"ר וצידד במאבקם לחירות של שני ארגוני המחתרת אצ"ל ולח"י. הוא חתר אל הגאולה השלימה של עם ישראל השלם בארץ ישראל השלימה. למען תכלית זון הוא קידש בעטו מלחמה באויביה מחוץ-הערבים ושונאי ישראל וביריביה מבית-אנשי 'ברית שלום', 'איחוד' ואחרים שלקו לדעתו ברוח הגלות וצימצמו את היקפו של הרעיון הציוני וערעורו את עיקר מהותו. שרון ניפטר בירושלים ב-1957 ונקבר, לבקשתו בחלקה הספרדית שעל הר הזיתים.