צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם! ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
חייגו אלינו עכשיו:
04-8663451
פנו אלינו בדוא”ל:
booksefer@gmail.com
רוצים שנחזור אליכם בהקדם?
השאירו פנייתכם כאן
booksefer@gmail.com
טלפון: 04-8663451
האתר הראשון שלך
לספרים יד שניה וחדשים!
ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
11 כומתות ירוקות בדין פרשת קאסם משה קורדוב פשע מלחמה

11 כומתות ירוקות בדין פרשת קאסם משה קורדוב פשע מלחמה

יצא לאור על ידי נרקיס , בשנת 1959
  • שפה: עברית
  • נושא: ספרי מלחמות ישראל ואסטרטגיה
  • סוג כריכה: קשה
  • מצב הספר: טוב
מחיר: 250.00 ₪
לסל הההזמנות שלי >
שם המחבר: משה קורדוב

תיאור:

11 כומתות ירוקות בדין פרשת קאסם משה קורדוב הספר מכיל עובדות רבות ופרטים שונים שטרם הגיעו לידיעת הציבור והם מופיעים בספר זה בפעם הראשונה בכתב, בהגשה רעננה ורב מקצב ובצירוף גלופות רבות, שחלקן רואות אור זו הפעם הראשונה. 256 עמודים כולל גזר הדין. ש. 17.11.07 מתוך ויקיפדיה: טבח כפר קאסם בוצע על ידי יחידה של משמר הגבול בתושבי כפר קאסם ב?29 באוקטובר 1956, היום הראשון למבצע קדש, ובמהלכו נורו למוות 43 מתושבי הכפר, ובהם נשים וילדים. בשנות החמישים היו היישובים הערביים שלאורך הקו הירוק נתונים תחת ממשל צבאי. ב?29 באוקטובר 1956, היום הראשון למלחמת סיני (מבצע קדש), הוטל עוצר על הכפרים הערביים - כפרי המשולש הקטן. העוצר נכנס לתוקפו בשעה 17:00, וההודעה על כניסת העוצר נמסרה למוכתר של כפר קאסם חצי שעה לפני כניסתו לתוקף. חלק מאנשי הכפר שעבדו מחוץ לכפר, החלו לחזור לבתיהם לאחר כניסת העוצר לתוקף, מבלי שידעו דבר על העוצר. גדוד של משמר הגבול בפיקודו של רס"ן שמואל מלינקי, שהיה כפוף לחטיבה של אל"מ יששכר שדמי, קיבל פקודה לירות במפרי העוצר. כששאלו החיילים מה לגבי אלו שאינם יודעים על העוצר, ענה מלינקי: "אללה ירחמו". בעקבות תשובה זו, חייליה של אחת מחוליות הגדוד, בפיקודו של סגן גבריאל דהאן, עצרו את העגלות והמכוניות של כל מי שביקש להיכנס לכפר וירו למוות ב-43 מתושבי הכפר, ובהם 9 נשים ו-17 ילדים ונערים, ופצעו 13. מפקדיהן של חוליות אחרות שפעלו בכפר נמנעו מפעולה קיצונית כזו, אך במהלך שעה מכניסת העוצר לתוקף נהרגו בכפר עוד ארבעה (או שישה) תושבים. ב?11 כפרים אחרים בגזרה, שאף בהם פעלו החיילים שבפיקודו של מלינקי, לא אירע כל רע, בין השאר בזכות מפקדים שהורו במפורש לחייליהם שלא לפתוח באש על התושבים. תגובתה הראשונית של ממשלת ישראל (שבראשה עמד דוד בן גוריון) לטבח, הייתה ניסיון להסתירו באמצעות הצנזורה הצבאית, תוך ביצוע תחקיר פנימי על הנסיבות שגרמו לו. חברי הכנסת (מטעם מק"י) מאיר וילנר, תופיק טובי ולטיף דורי גבו עדויות מהפצועים והפיצו אותן, וכך הצליחו להביא את המידע לידיעת הציבור כשבועיים לאחר המעשה. כתוצאה מכך ומהלחץ הציבורי למצות את דינם של מבצעי הטבח, נאלצה לשכת ראש הממשלה לפרסם הודעה כי "בכפרים נפגעו על-ידי משמר הגבול כמה כפריים, ולכן מינה ראש הממשלה ועדה לברר מידת אחריותם של אנשי משמר הגבול, ואם יש להעמידם לדין". 11 מהחיילים שהשתתפו בטבח הועמדו לדין ונדונו לתקופות מאסר ממושכות (עד 17 שנה) שאותן ריצו באכסניה. לאחר שלוש שנים, זכו אחרוני המורשעים בחנינה מנשיא המדינה, יצחק בן צבי, והשתחררו ממאסרם. במשפטו אמר מלינקי כי את המלים "אללה ירחמו" שמע בתדריך שנתן המח"ט שדמי. לאחר שחרורו חזר מלינקי לשרת במשמר הגבול, ואף זכה לקידום. יששכר שדמי הועמד לדין משמעתי על חריגה מסמכות, הוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות, והוא המשיך בשירותו הצבאי. למשפחות הקורבנות ניתן פיצוי כספי. בפסק דינו במשפטם של מבצעי הטבח קבע השופט בנימין הלוי מהי "פקודה בלתי חוקית בעליל", שעל החייל לסרב לציית לה כאשר היא ניתנת לו. ב-7 בדצמבר 1956 הקדיש נתן אלתרמן את "הטור השביעי" לטבח כפר קאסם, ונמנה עם הראשונים לגנותו. בין השאר כתב: לא תיתכן חברת אנוש אשר מקרה כזה לא יחרידנה כסיוט, ולא ירעיד בה, לפחות במעט, כיסאות של מפקחים ומפקדים גם ישירים וגם לא-ישירים, ולא ירעיש בה מושגים שנשתרשו ולא יזעיק מורי פיקוד והדרכה ולא יעיר בה את חשבון-הנפש-והאחריות, וזאת מ ח ו ץ לעונש שיחול על ראש עושי התועבה האסורים. בשנת 1994 הוצג בתיאטרון "הבימה" מחזהו של רוביק רוזנטל, "מלינקי", העוסק בטבח כפר קאסם.