בין הרצוי והמצוי פרנסואה ז'אקוב 128 עמודים כולל מקורות. הקדמה מאת פרופסור ישעיהו לייבוביץ מאמר 'בחיפוש אחר הגדרה ל'חידת החיים' מאת ישראל אידלוביץ' הדן במקומם של מושג התכליתיות והחשיבה התכליתית בתורת האבולוציה. שלוש המסות מאת הביולוג וההוגה הצרפתי פראנסואה ז'אקוב חתן פרס נובל דנות במעמדה של תורת האבולוציה היום, בגורמים שבגינם יש לראות בה את התורה המדעית היחידה שבה אנו מחזיקים לגבי תולדות החיים, בשיפורים ובתוספות שנוספו לה מאז דרווין, בפער שבין היומרה להבין את תופעות החיים 'בהינף אחד' המאפיינת את המיתוס לבין דרכו הסבלנית ומלאת הייסורים של המדע, ושבהשלכות הנובעות מתורת האבולוציה על עתידו של האדם. ז'אקוב מזהיר מפני הסקת מסקנות אידיאולוגיות נחפזות לגבי משקלם היחסי של הגורמים הביולוגיים והגורמים התרבותיים בהתפתחות האדם. הוא מוצא כי יש להתייחס בספקנות לרעיון ש'התבונה מסוגלת לפתור את כל בעיות האדם' אך סבור ש'יהיה טיפשי עוד יותר להחליט...שמשום שאין די בתבונה-היא איננה הכרחית.' פרנסואה ז'אקוב נולד ב-1920 למד רפואה. ב-1940 הצטרף לכוחות צרפת החופשיים ולחם עם בעלות הברית בצפון אפריקה שם נפצע קשה והוענק לו צלב השחרור-מעיטורי הכבוד הגבוהים של צרפת. אחרי המלחמה סיים ז'אקוב את לימודי הרפואה והשלים תואר בשנת 1947. משום נכותו פנה לביולוגיה. ב-1950 הצטרף למעבדתו של אנדרה לבוב במכון פסטר בפאריס. הוא קיבל תואר דוקטור למדעים בסורבון ב-1954. ב-1957 התמנה למנהל מכון פסטר, וב-1960 לראש המחלקה לגנטיקה של התא. פרנסואה ז'אקוב עבד בעיקר בחקר המנגנונים הגנטיים בבקטריות ובווירוסים, ועל מערכות מידע ובקרה בתאי בקטריות. ב-1965 זכה בפרס נובל ברפואה יחד עם אנדרה לבוב וז'אק מונו. בשנים לאחר מכן, חקר ז'אקוב את התפתחות עובר העכבר ואת מהלך השינויים בגידולים סרטניים, במטרה להבין את שלבי ההתפתחות המוקדמים ביונקים. הוא כתב כמה ספרים על הביולוגיה והגנטיקה.
