פרשת מאסרו של אליעזר בן יהודה על יד השלטונות התורכיים בחנוכה 1893. ראשי היישוב הישן הואשמו על ידי דעת הקהל היהודית בארץ ובחוץ לארץ כי הם הלשינו על אליעזר בן יהודה וטפלו עליו אשמת בגידה במלכות. ואמנם אשמה זו העמידה את אליעזר בן יהודה בסכנת מוות, או מאסר ממושך, ולדעת רבים מבני התקופה ריחפה סכנת קיום על היישוב החדש, שאליעזר בן יהודה נמנה עם דבריו. הפרשה הסעירה את כל אוהדי הישוב: מסורתיים, משכילים ולאומיים נחלצו להגנתו של אליעזר בן יהודה ואילו היישוב הישן היה מטרה לחיצי ביקורת. ההיסטוריוגרפיה היישובית עסקה בפרשה זו, אולם בדרך כלל היתה ראיית הדברים חד צדדית, והוטעמה בעיקר העמדה הביקורתית כלפי היישוב הישן. האיגרות הכלולות בקובץ זה נאספו לאחר מעקב של שנים בארכיונים ובחטיבות ארכיוניות שונות.
129 עמודים
