צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם! ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
חייגו אלינו עכשיו:
04-8663451
פנו אלינו בדוא”ל:
booksefer@gmail.com
רוצים שנחזור אליכם בהקדם?
השאירו פנייתכם כאן
booksefer@gmail.com
טלפון: 04-8663451
האתר הראשון שלך
לספרים יד שניה וחדשים!
ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
מלחמת היום השביעי אורי אבנרי הרעיון השמי

מלחמת היום השביעי אורי אבנרי הרעיון השמי

יצא לאור על ידי דף חדש , בשנת 1969
  • שפה: עברית
  • נושא: ספרי מלחמות ישראל ואסטרטגיה
  • סוג כריכה: קשה
  • מצב הספר: טוב
מחיר: 50.00 ₪
לסל הההזמנות שלי >
שם המחבר: אורי אבנרי

תיאור:

מלחמת היום השביעי אורי אבנרי הרעיון השמי אורי אבנרי העולם הזה הלמוט אוסטרמן. 235 עמודים "אני עברי לאומי, ואני רוצה לפעול עם ערבים לאומיים. אני רוצה לומר להם: חמישים השנים האחרונות הוכיחו שלא אתם ולא אנחנו נוכל להגשים את שאיפותנו הלאומיות הגדולות כל עוד אנו נלחמים זה בזה. שתי התנועות הלאומיות הגדולות שלנו יכולות לנטרל זו את זו, או שהן יכולות להתלכד לתנועת שיחרור וקידמה של המרחב כולו. זהו הרעיון השמי. ...אני רוצה לדבר ברורות בעניין הזה. נכתבו שטויות רבות על פיתרונות, שאינם מכירים בקיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית. שום ישראלי-ובוודאי לא אני-לא נסכים לעולם לפתרון כזה. קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית היא נקודת המוצא לכל פיתרון, בדיוק כמו זכויותיהם ושאיפותיהם של האומה הפלשתינית ושל כל עם ערבי אחר." הספר נמכר בזמנו בגלוי בעמאן, בקהיר ובביירות. הדובר הרשמי של ממשלת מצרים, סגן השר מוחמד חסן אל זאיאת, הגדירו בראיון רשמי כ'ספר מרגש'. הספר פורסם ברוב מדינות העולם וגדולי הוגי הדיעות בעולם הביעו עליו את דעתם. אורי אבנרי (הלמוט אוסטרמן) נולד ב-1923 - עיתונאי ועורך ישראלי, סופר, וחבר הכנסת המזוהה עם השמאל הרדיקלי. עם עליית הנאצים לשלטון, עלה ארצה עם הוריו. אחיו אבנר נהרג כלוחם במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, ולזכרו נבחר שם המשפחה אבנרי. עקב המצב הכלכלי הקשה, נאלץ אבנרי לעזוב את הלימודים בגיל 14 ולעבוד בפקידות. את השכלתו הרחבה רכש בעצמו מקריאה בספרים. בגיל 15 הצטרף לאצ"ל. במלחמת העצמאות שירת בשועלי שמשון, הסיירת - פלוגת הקומנדו של חטיבת גבעתי, שאבנרי חיבר את המנונה המפורסם. אבנרי השתתף בקרבות הנגב ונפצע. בתום המלחמה העלה על הכתב את חוויות המלחמה שלו בספריו "בשדות פלשת - 1948", ו"הצד השני של המטבע". בשנת 1950 נטל אבנרי את הכסף שקיבל מאגף השיקום של משרד הביטחון בעקבות פציעתו, ואת ההכנסות מספרו "בשדות פלשת - 1948", ורכש שבועון דל תפוצה בשם "העולם הזה" מאורי קיסרי ושאותו ערך ביחד עם חברו (ולימים יריבו) שלום כהן ז'ל, הביא אותו לתפוצה רחבה והפך אותו לשם דבר בעיתונות הישראלית. הופעת השבועון נמשכה 40 שנה, עד לשנת 1990 שבה מכר אותו אבנרי למשקיעים שכשלו בהפקתו, ולאחר זמן לא רב הוא נסגר. אורי אבנרי הפך את "העולם הזה" לעיתון לוחם וחוקר, תוך הגברת תפוצתו באמצעים של עיתונות צהובה: פרסום סנסציות וסיפורי מין, רכילות ותמונות עירום - דבר יוצא דופן בישראל של אותם ימים. הכסף איפשר לשני השותפים לרכוש-הראשונים בארץ-את המכוניות פורד מוסטאנג בצבע לבן. אורי אבנרי נחשב כאדם בעל אישיות קשה. בין חבריו לסיעה ובמערכת העולם הזה כונה לא פעם על ידי עיתונאי ידוע-היום-כפיהרר, ועל ידי אחרים כגזען, כסנוב, כמושחת, סחטן, מטיל טרור ועוד. שבועון העולם הזה היה השבועון המרתק ביותר במדיה הישראלית. היא זו שהביאה את רמת התחקירים העתונאים לגבהים שהיום הם כבר טריוןויאליים. ראה דן מרגלית, נרי ליבנה, יגאל לביא, נעים גלעדי, נתן הזבי ואחרים. באמצעות "העולם הזה" ניהל אבנרי מאבק בשלושה מישורים: במישור הלאומי: הטפה מתמדת לרעיון הדו קיום עם העם הערבי בארץ ישראל והשתלבות בסביבה (במרחב - כלשונו), תוך מאבק לביטול הממשל הצבאי והפקעת האדמות. הוא היה מבין הראשונים שקראו להקמת מדינה פלסטינית. במישור הפוליטי: מאבק עיקש נגד הממסד של שלטון מפא"י ומוסדותיו, מאבק בחסידיו ובעוזריו הצעירים של דוד בן-גוריון: משה דיין, שמעון פרס, טדי קולק ואחרים, אותם כינה "צעירי בן-גוריון". חשיפת שחיתויות ותמיכה ביריבי בן-גוריון בפרשת קסטנר ובפרשת לבון. במישור הממלכתי: מאבק בשירותי הביטחון (שנקראו באותם ימים "שין בית", ועצם עובדת קיומם נחשבה לסודית), אותם כינה "מנגנון החושך", ומאבק נגד חקיקת חוק איסור לשון הרע. בשנת 1956 הקים ביחד עם אחרים את "הפעולה השמית", תנועה רעיונית שדגלה בהשתלבות מדינית של מדינת ישראל עם שכנותיה הערביות. מודעת אבל של גוש שלום על מותו של יאסר ערפאתבתגובה לחקיקת חוק איסור לשון הרע הקים לקראת הבחירות לכנסת השישית בשנת 1965 רשימה שנקראה "העולם הזה-כוח חדש" ונבחר לכנסת לבדו. בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969 נבחר אבנרי שוב, כשהפעם זכתה רשימתו בשני מנדטים. במנדט השני זכה שלום כהן, שבמהלך כהונת כנסת זו גילה פעילות רדיקלית על רקע עדתי, שלא הייתה לרוחו של אורי אבנרי, עד שבשנת 1971 פרש מן הסיעה יחד עם נעים גלעדי (מיקום רביעי ברשימה לכנסת מטעם העולם הזה)שערך בזמנו את 'העולם הזה' בערבית. והיה למזכ"ל תנועת הפנתרים השחורים. אבנרי כיהן גם בכנסת התשיעית מטעם סיעת מחנה של"י, החל משנת 1979 בה החליף את לובה אליאב לפי הסכם רוטציה. ב 1982, במהלך מלחמת לבנון, עורר סערה כאשר נפגש עם יאסר ערפאת בביירות הנצורה. לטענת מתנגדיו של אבנרי, מאז הוא הפך ל"חסיד של ערפאת", ויש שטענו שאף באופן עיוור. אבנרי עצמו ושותפיו לפעילות הפוליטית הכחישו בתוקף טענות אלה. אבנרי אמר כי אינו "חסיד" של ערפאת, אלא פטריוט ישראלי המכיר בכך שכדי להבטיח את עתידה על מדינת ישראל לדבר עם בני העם הפלסטיני באמצעות המנהיגות שהפלסטינים רואים בה את מנהיגותם . בשנת 1984 נטל אבנרי חלק, יחד עם חברו ושותפו הפוליטי, אלוף (מיל.) מתתיהו פלד, בהקמת הרשימה המתקדמת לשלום, מפלגה משותפת ליהודים וערבים שמצעה קרא לשוויון מוחלט בין אזרחי ישראל ולסיום הכיבוש. אבנרי לא ביקש להיבחר לכנסת מטעם מפלגה זו, אלא תמך בבחירתם של עו"ד מוחמד מיערי ומתתיהו פלד ליצג אותה בכנסת, והיה חבר פעיל בהנהלת הרשימה המתקדמת בכל תקופת קיומה. מאז שחדל מלשמש כעורך "העולם הזה" הוא פעיל בגופי שמאל רדיקליים חוץ-פרלמנטריים. עיקר פעילותו מתרכזת כיום בגוף הנקרא "גוש שלום" שאותו ייסד ב-1993. בשנת 2001 זכה בטקס בפרלמנט השבדי עם אשתו רחל והארגון ב"פרס הקיום הנכון" (הידוע כ"פרס נובל האלטרנטיבי" ומוענק יום לפניו). בשנת 2002 יצא סרטו התיעודי של יאיר לב "הנדון: אורי אבנרי" שמתאר בצורה חיובית את דמותו המורכבת, אך אינו מסווה את אישיותו הקשה. בניגוד לאנשי שמאל אחרים נמנע אבנרי מלהטיח ביקורת ביאסר ערפאת, אתו היה מיודד אישית, והטיל על ממשלת ישראל את מלוא האחריות לכישלון התהליך המדיני. הוא תומך במימוש זכות השיבה של הפליטים הפלסטינים לישראל. על פי הצעתו, ישובו חצי מיליון פליטים לישראל בתוך עשר שנים. בשנת 2004 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות על מפעל חיים. [עריכה] דו-שיח עם החמאס עליו: אהרון בכר, הנדון: אורי אבנרי, הוצאת יפעת, 1968. ניצה אראל,בלי מורא בלי משוא פנים - אורי אבנרי והעולם הזה , הוצאת מאגנס, 2006. ראה מספריו של אורי אבנרי באתר בוקספר: מלחמה ושלום במרחב השמי 1947-לפי הזמנות בלבד. בשדות פלשת 1948 הצד השני של המטבע 1950 הרייך השלישי צלב הקרס