הלחימה של הנוער היהודי בתקופת השואה נגד הגרמנים בעיר קרקוב, שהקימו בה את בירת הגרנל גוברמנט היתה מיוחדת באופיה ובמועדה. פעולות של התנגדות מזוינת נגד הגרמנים בוצעו בעיקר על ידי תנועות הנוער היהודיות. שלא כבשאר הגיטאות, הפעולה המרשימה של לוחמי גיטו קרקוב נערכה מחוץ לגיטו-ההתקפה על בית הקפה ציגנריה. התקפה זו בוצעה ב-22 בדצמבר 1942, כחצי שנה לפני פרוץ המרד בגיטו וארשה. מסיבות שונות, ובעיקר מחשש שהגרמנים ינקמו במשפחות הלוחמים בתוך הגיטו, ערכו הצעירים היהודים את ההתקפה בה נהרגו ונפצעו קצינים בגרמנים, מחוץ לגבולות הגיטו. כך ניתנה האפשרות לד"ר האנס פרנק, ראש הגנרל גוברמנט, שקבע את מושבו בארמון של מלכי פולין ואוול, לטעון שההתקפה על הציגנריה היתה מעשה ידי הפולנים. משפחתו של אריה באומינגר נלקחו מקרקוב ב-1942 למחנה המוות בבלז'ץ. אחיו, צבי באומינגר, היה אחד ממנהיגי תנועת המרי בגיטו קרקוב. ד"ר לאריה ליאון באומינגר היה בשנים 1955-1957 מנהל יד ושם בירושלים ומחברם של ספרים העוסקים בתקופת השואה, במיוחד בגיטו קרקוב. 126 עמודים
