צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם! ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
חייגו אלינו עכשיו:
04-8663451
פנו אלינו בדוא”ל:
booksefer@gmail.com
רוצים שנחזור אליכם בהקדם?
השאירו פנייתכם כאן
booksefer@gmail.com
טלפון: 04-8663451
האתר הראשון שלך
לספרים יד שניה וחדשים!
ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
במזל מאדים השל ייבין 1928 נמכר

במזל מאדים השל ייבין 1928 נמכר

יצא לאור על ידי אחדות , בשנת 1928
  • שפה: עברית
  • נושא: ספרי פרוזה ישראלית ועברית
  • סוג כריכה: קשה
  • מצב הספר: טוב
מחיר: 100.00 ₪
לסל הההזמנות שלי >
שם המחבר: השל ייבין

תיאור:

במזל מאדים השל ייבין 1928 במזל מאדים. סיפורים מימי מלחמת העולם הראשנה ועוד. 134 עמודים. התוכן הבא על השל ייבין נלקח מויקיפדיה ברשותו של יובל ייבין: * יהושע ייבין נולד בעיירה ויניצה, כיום באוקראינה, בשנת 1891 למשפחה מן המעמד הבינוני המבוסס. הוא התייתם מהוריו בגיל ארבע וחצי ועבר לגור ולהתחנך אצל סבתו מצד אימו, האמידה, במזריץ' . יהושע ייבין קיבל חינוך מסורתי, בתחילה למד אצל מלמד פרטי תורה וש"ס ואחר למד בגימנסיה עברית בווילנה. כבר בנעוריו התבלט בזיכרונו ובידיעותיו, ובגיל שמונה ידע את כל ספר ישעיהו בעל-פה. למד רפואה באוניברסיטה במוסקבה. לאחר סיום לימודיו גויס לצבא הרוסי ושירת כרופא במלחמת העולם הראשונה. בצבא נחשף לאימי המלחמה וחוויותיו הקשות במלחמה נקרות ברבות מיצירותיו הספרותיות. יהושע ייבין היה ציוני מגיל צעיר וכסטודנט הצטרף לאגודה הציונית "יבנה" והיה פעיל ב"אגודת חובבי שפת עבר", בה הרצה, בעברית. בתקופה זו התחיל גם את דרכו הספרותית כסופר דו-לשוני, ביידיש ובעברית. הוא פרסם סיפורים, שירים ודברי הגות בכתבי העת המרכזיים ביידיש ובעברית. בשנת תרע"ט באודסה התפרסם סיפורו "בין צללי ערב" בכתב העת "משואות" שבעריכת משה גליקסון. בשנת 1919 עבר לוילנה והתפרנס כמורה בגימנסיה העברית וכרופא. לאחר תקופה זו לא שימש יותר כרופא והתרכז בכתיבה ספרותית. בשנת 1922 עבר לברלין, עיר שהייתה מרכז לסופרים יהודיים רבים וחשובים. שם היה פעיל בתנועת "פועלי ציון" ואף פרסם בביטאוניה. בברלין התפרנס כסופר וכמתרגם. בין תרגומיו: "ז'אן כריסטוף" מאת רומן רולאן, "חיים" מאת גי דה מופאסאן ועוד.בברלין, ב-1922, נישא למרים-עטרה לבית מרגולין. בשנת 1923 נולד בנו בכורו, ישראל. בשנת 1924 עלו יהושע ייבין ומשפחתו לארץ. יהושע ייבין השתייך לתנועת העבודה. הוא השתתף כסופר ופובליציסט בעיתונות הציונית, בעיתונות של תנועת העבודה ובכתבי העת שלה. עבד כמרצה ומורה מטעם ועדת התרבות של ההסתדרות בעמק יזרעאל. בשנת 1926 נולד בנו השני, זאב. ב-1928, עקב קשיי כלכלה, עזבה משפחתו את ארץ ישראל וחזרה לברלין. המשפחה חזרה לישראל ב-1930 ערב עליית הנאצים לשלטון. בשנת 1928 עזב ייבין את תנועת העבודה ועבר לתנועה הרוויזיוניסטית. בפברואר 1928, ייבין ביחד עם אורי צבי גרינברג ואבא אחימאיר השתתפו בכינוס ארצי של הפועלים הרוויזיוניסטים, והקימו את "גוש העבודה הרוויזיוניסטי". משנה זו והילך יהושע ייבין שימש כהוגה דעות, סופר וממעצבי האידאולוגיה של האגף המכסימאליסטי בתנועה הרוויזיוניסטית. משנה זו השתתף ייבין במערכת "דואר היום", עיתון שנערך על ידי חברי התנועה הרוויזיוניסטית. בשנת 1930 ייסדו, ייבין, אצ"ג ואחימאיר את "ברית הבריונים", תנועת המרי הראשונה בבריטים. ייבין היה ממעצבי האידאולוגיה שלה וממתווי דרכה. ביוני 1933, נרצח חיים ארלוזורוב בחוף הים בתל אביב. את האשמה הטילו מיד על קבוצת "ברית הבריונים". ראשי הברית נעצרו וישבו בבית הכלא המרכזי בירושלים. יהושע ייבין ישב כארבע חודשים בכלא (שוחרר ב-30 בנובמבר 1934) וד"ר אב"א אחימאיר ישב כשנה במעצר. לאחר מאסרו של ד"ר אבא אחימאיר בשנים 1932 – 1934 שימש ייבין כעורך "חזית העם" וסופרו העיקרי. במאמרו "אופוזיציה או תנועת שחרור" שהתפרסם בעיתון "חזית העם" מיום 26.8.1932 כתב ייבין: "אנו רוצים שכל המון בית-ישראל יעמוד תחת דגל המרי, גרעין המרי החדש, הרעיון המהפכני שנזרע באב תרפ"ט, ורק אז תבוא התקומה...". ייבין וחבריו מהאגף המכסימאליסטי בתנועה הרוויזיוניסטית הגיעו להכרה כי הלקח מפרעות תרפ"ט הוא שהשותפות עם בריטניה הגיעה לקצה ויש להשתמש בכוח כדי להגשים את מטרות הציונות. לעומתם החזיק ז'בוטינסקי בדעה שיש להמשיך את שיתוף הפעולה עם הבריטים וללחוץ על הממשלה כדי שזו תחזור לתמיכתה בציונות. בשנת 1932, כתב לו ז'בוטינסקי את הדברים הבאים: קשה למצוא בשורות הציונות כולה אנשים שאכבד ואעריץ אותם כמו שהנני מכבד ומעריץ את אדוני ואת א' א' [אדון אחימאיר] גם בעבור נדיבות הקרבן שבכם וגם בעבור כשרונכם. אני רואה בכם, וגם במיטב חבריכם הסובלים סבל על קדושת לבם, את מור?י ורבותי בנוגע למצוות הקרבן העצמי. אבל קדושתכם היא טעות בעינ?י, היא מהרסת דברים שהם יקרים בעינ?י, היא מחריבה את הבניין שכה עמלתי להקימו, ויוצרת במקומו היכל שאינני רוצה בו. לא אלך עמכם. בשנת 1934 ועד שנעצר ונשפט ערך בפועל את עיתון התנועה הרוויזיוניסטית "הירדן". בשנים 1937 – 1939 שימש כפובליציסט של האצ"ל, פרסם חוברות שונות ("המצודה", "אומר לעם" ועוד) והרבה לכתוב לעיתונות המחתרת ולעיתון האצ"ל בפולין "די טאט". בשנת 1939 הקים האצ"ל תחנת רדיו "קול ציון הלוחמת", את החומר לשידור כתבו דוד רזיאל, אברהם שטרן (יאיר) וכן ד"ר ייבין. לאחר פילוג אצ"ל והקמת לח"י עבר ללח"י, פרסם מאמרים אוהדים ושימש מורם הרעיוני. בשנת 1938 הוציא את המונוגרפיה שלו על שירת אצ"ג: "אורי צבי גרינברג משורר ומחוקק", ספר העומד על הפרשיות העיקריות והרעיונות היסודיים בשירת אצ"ג והקובע כי הוא מביא אמת חדשה, תפיסה חדשה לגבי ציון והציונות ובכך מחוקק כלים ודפוסים חדשים. ידידות וחברות עמוקה שררה בין אצ"ג וי"ה ייבין. לאחר מלחמת העולם השניה אצ"ג גר בבית ייבין תקופה מסוימת. ייבין העריך את אצ"ג ואת עבודתו ופרסם מאמרים רבים על שיריו. אבא אחימאיר כתב רבות על ידידות זו בין השניים. אם יאמרו לך "קנאת סופרים", הרי שתשיב במלה אחת: "ייבין!". בתולדות התרבות ישנם כמה זוגות רוחניים. אנו נזכרים בביאליק ורבינצקי, במרכס ואנגלס, בהרצן ואוגרייב, בגיתה ושילר. רשימה זו אפשר להרחיב ולהרחיב. עוד כתוב יכתב על הידידות בין אורי-צבי גרינברג וייבין. טרם הגיע שעתה של כתיבה זו... בשנים 1940 – 1948 המשיך ייבין לעסוק בתרגום ובכתיבה. בהמשך לדרכו הרעיונית והפוליטית; אם לתחנת השידור של האצ"ל, אם סיפור בהמשכים ואם מאמרים לעיתונות הרוויזיוניסטית. בשנים 1949 – 1960 פרסם ייבין מאמרים וסיפורים ב"סולם", ירחון בעריכת ישראל אלדד (שייב) שדגל בהקמת מלכות ישראל ובהרחבת המדינה הקיימת לתחומי גבולות הארץ כפי שהם מתוארים בתנ"ך. ייבין השתתף באופן קבוע ב"סולם" והיה ממעצבי דרכו הרעיונית. בשנת 1959, למרות שכבר כמעט ולא ראה, זכה בתואר 'חתן התנ"ך' במבחן הארצי השני לתנ"ך במעמד ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון. בשנת 1966 קיבל את " פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר" על מכלול עבודתו הציבורית והספרותית למען רעיון מלכות ישראל. בשנת 1970 נפטר בירושלים והוא בן 79. בשנת 1976 קראו בירושלים רחוב על שמו; כמו כן גם בבאר-שבע רחוב על שמו. [מספריו במזל מאדים – קובץ סיפורים מימי מלחמת העולם הראשונה; תרפ"ח ירושלים מחכה – סיפור מחיי הארץ; תרצ"ב (מהדורה ב: תרצ"ט) אורי צבי גרינברג – משורר מחוקק – מונוגרפיה על שירתו של אורי צבי גרינברג; תרצ"ז מלחמת בית חשמונאי – סיפור היסטורי; תש"ג החיה הרביעית – סיפור מימי בנימין איש טבריה; תש"ט ממעונות אריות – סיפורים מחיי המחתרת; תשי"ד בשבילי אמונת ישראל – הגיונות על עם ישראל ואלוהיו; תש"ך בעמק יהושפט – סיפור גדול מימי מצור ירושלים; תשכ"ב המלכות אשר לא תסוף – ארבע סיפורים היסטוריים; תשכ"ז כתבים – סיפורים ומאמרים; תשכ"ט לקריאה נוספת יהודה לפידות, לידתה של מחתרת - האצ"ל בשנות השלושים, בהוצאת מכון ז'בוטינסקי. לקריאה מקוונת. יוסף אחימאיר ושמואל שצקי (עורכים), "הננו סיקריקים - עדויות ומימסכים על ברית הבריונים", הוצאת "ניצנים", 1978 אב"א אחימאיר, "ברית הבריונים", כתבים נבחרים - כרך ג', הוועד להוצאת כתבי אחימאיר אב"א אחימאיר, "אחי ד"ר יהושע ייבין" עיתון "חרות" 27.4.1962 ד"ר ורדה פילובסקי, "יהושע השל ייבין – מסופר ציוני למורה דרך בימין הקיצוני" העין השביעית - "הירדן" לקריאה מקוונת.