תיאור:
אהרן בקר (21 בדצמבר 1905 -24 בדצמבר 1995), מנהיג פועלים, מזכ"ל ההסתדרות בין השנים 1961- 1969, חבר כנסת, בין מייסדי האגודה הציונית "בני-ציון".
היה בין מייסדי האגודה הציונית "בני ציון". והיה פעיל בה עד שנסגרה על ידי השלטונות הסובייטים בשנת 1920. בשנת 1921 חזרה המשפחה לבריסק-דליטא, שהייתה בשלטון פולין. בפולין הצטרף לתנועת "החלוץ הצעיר". באותה עת למד הנהלת חשבונות בבית ספר פולני למסחר בעיר.
בקר עלה ארצה ב-1925, עבד כפועל חקלאי בפתח תקוה ואחר כך כפועל בניין. היה פעיל במפלגת אחדות העבודה ואחר כך, מאז האיחוד בין אחדות העבודה למפלגת הפועל הצעיר בשנת 1930, במפא"י. היה בין מייסדי תנועת הנוער הבחרות הסוציאליסטית העברית בארץ ישראל בשנת 1926 ושימש כמזכירה עד לסוף שנת 1927. בשנת 1932 נבחר לתפקיד מזכיר ועד פועלי רמת גן. בשנים 1932 - 1943 היה חבר מועצת פועלי תל אביב של ההסתדרות. בשנים 1943 - 1947 שימש כחבר הנהלת המשביר המרכזי. בשנת 1944 נבחר כחבר המזכירות של מועצת פועלי תל אביב בהסתדרות.
בשנים 1948 - 1949 מילא תפקידים שונים הקשורים ברכש לצה"ל (נשלח לארצות הברית, התמנה למנהל הכללי של המוסד לאספקה, שמתפקידו היה לספק את הצרכים האזרחיים של כוחות הביטחון והיה מנהל אגף הקניות במשרד הביטחון).
בשנת 1949 נבחר מטעם מפא"י כחבר הוועדה המרכזת של ההסתדרות וראש המחלקה (לאחר מכן - האגף) לאיגוד מקצועי. תפקיד זה הוערך כשני בחשיבותו (לאחר המזכ"ל) בהסתדרות. הוא מילא תפקיד זה עד שנת 1961 בה נבחר להיות מזכ"ל ההסתדרות (לאחר התפטרותו-פיטוריו של פנחס לבון). שימש כמזכ"ל ההסתדרות עד לשנת 1969, שנה בה החליפו יצחק בן אהרון. בשנת 1974 נבחר להיות יושב ראש קופת חולים.
היה חבר הכנסות 3 עד 7, בכנסות 3,4 ו-7 היה חבר בוועדת העבודה והרווחה. לאורך כל פעולתו הפוליטית השתייך למפלגת שמאל-מרכז: מפא"י וממשיכיה (המערך ומפלגת העבודה).
אהרן בקר הלך לעולמו ב-24 בדצמבר 1995.
מכתביו בבוקספר
העובד השכיר בעשור למדינה, 1958
העובד בישראל, 1969-1949, 1970
בשליחות העובד, 1973;
אוטוביוגרפיה: עם הזמן ובני הדור, הוצאת עם עובד, 1983;
288 עמודים