כוונות טובות מזמן שכתב ברגמן את 'לטרנה מאגיקה', שסב תיאור את הוריו בעידי ילד-אב קשוח ואם מאירה פנים, ושניהם לא מושגים-לא הרפה ממנו הצורך, כך הוא מספר לצייר תמונה שונה ולספר עליהם בצעירותם, בעת התוועדותם זה לזה ונישואיהם, על הציפיות והקשיים שידעו ועל 'הכוונת הטובות'. על פי סיפורים ששמע, ומסמכים שירש במותם, טווה לו סיפור חופשי על ההורים האלה, השונים כל -כך זה מזה, כמעט הפכים, יצורים אגדתיים גדולי מידות. בלי הקפדה יתרה על אמיתותם של הסיפורים, כתב אותו ברגמן בצורת תסריט. ראשיתו של הסיפור בשנת 1909, וסופו כעשר שנים לאחר מכן, בזמן שהאם הרה ללדת את הילד העתיד לכתוב את הסיפור ההזה. התוצאה היא יצירה רבת רושם וסיפור אהבה גדול. (נא לא לבלבל בשם הספר עם הספר של א.מ.פורסטר-ראה באתר בוקספר).
שנות הששים שלנו:היינו צעירים, האמנו שאנחנו אנשי העולם הגדול, אין אינטליגנטים מאיתנו, אנחנו מבינים גדולים באמנות הקולנוע ויכולים 'להסתנב' על אחרים: למה?כי הלכנו לראות סרטים של ברגמן, פליני, ויסקונטי ואלן רנה. אבל ובעיקר-ברגמן!
"תגידי, איך הוא, הבחור החדש שלך?"
"כמו יער בסרט של ברגמן." (מתוך הספר זיכרונותיו שלג נב ספרים
