כחוט השני מאת חוה עציוני הלוי 320 עמודים. צלפחד, דמות מקראית בספר במדבר, מת במחלתו כעונש אלוהי על קשרים מיניים שקיים עם אשה מואבייה לאחר שהתאלמן. אחרי מותו, בעת חלוקת הארץ לנחלות, ניגשות אל משה בנותיו — מַחְלָה, נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה — ומסבירות לו שאביהן המת לא היה שותף למרד שמרדו בו קורח ובני עדתו. הן מבקשות, שמכיוון שאין להן אח, תוקצה גם להן נחלה בארץ ישראל, כדי שיוכלו להתפרנס ולהנציח את שמו של אביהן. משה מסכים, אבל בני שבטן מתנגדים ואומרים שאם יינשאו הבנות לגברים משבטים אחרים, יועברו הנחלות שלהן לאותם גברים והשבט עלול להפסיד כתוצאה מכך חלק מנכסיו. על כן נקבע שבנות צלפחד חייבות להינשא למישהו משבט מנשה, שהוא השבט שלתוכו נולדו, כדי למנוע העברת קרקעות.
