ראשונים ואחרונים לחובר הוצאת דביר שני כרכי ביקורת בספר אחד של המחבר על סופרים עבריים. ניתן לרכוש כל כרך בניפרד. 412 עמודים מלצ'ט ירוחם פישל לחובר 883־1947 ביקר בבחרותו באודיסה לרגל מסעיו בעניני מסחר ברוסיה אצל ביאליק ואחד העם והושפע ולמד משיחותיו עמהם. בשנת 1904 התישב בעיר צ'כאנוב ועסק במסחר ושלח ידו גם בעבודה ספרותית, כשפרסם באותה שנה ב"הצפירה" את מאמרו על שאול טשרניחובסקי. אחר-כך באו מאמריו על ביאליק ואחד העם, וב-1907 כתב ב"העולם" מאמר על שלום אש. באותה שנה עבר לווארשה ויסד וניהל שנים אחדות את הוצאת הספרים "ספרות", וכך הגיע למגע מתמיד עם הספרות העברית ויוצריה ולקשרי ידידות עם י"ל פרץ, הלל צייטלין ודוד פרישמן. ביחד עם פרישמן ערך והוציא בסדרת "רשפים" 50 חוברות של ספרות מודרניסטית (לפי קנה המידה של הימים ההם). המשיך בשרות הספרות כבעל הוצאת "אחיספר" ועורך הקובץ "נתיבות" (ב-1913) בו נדפסה מסתו על מ"י ברדיצ'בסקי . בעת במלחמת העולם הראשונה היה מורה לספרות בבית ספר תיכון בווארשה ובשנים 1917־1918 ערך את המדור הספרותי של כתב העת "הצפירה". כשעברה הוצאת א"י שטיבל ממוסקבה לווארשה (1918) נתמנה למנהלה והמשיך בה בתפקיד זה גם משעברה מווארשה לברלין, וביחד עם המשורר יעקב כהן ערך את כרכים ט'-כ"ג של הרבעון "התקופה", וכן ערך כמה מספרי הוצאת שטיבל בווארשה ובברלין, וכל אותן השנים (1919־1927) היה במגע הדוק עם גדולי הספרות העברית ובניהם גם עם מ"י ברדיצ'בסקי). ב-1925 הוציא במקובץ את מאמריו ומסותיו בספר בשם "מחקרים ונסיונות''. באותה שנה ביקר בארץ-ישראל. כשנתערער מצבה הכספי של הוצאת שטיבל, עשה מאמצים כאיש-עסקים של הספרות לגייס כספים בפאריס, לונדון וניו-יורק, אך הנדרשים לעזור לא נענו. ב-1927 עלה לארץ והמשיך כל ימיו בעבודה ספרותית: בעריכה, בהכנת ספרים לדפוס ובכתיבת מאמרים, מסות ומחקרים בעניני ספרות וסופרים, שפרסם בקבצים, בירחונים ובעתונים ואף בספרים שלמים. ערך במשך שנים (מ-1929) את "מאזנים" השבועי והחדשי, עשרה כרבי "כנסת" של סופרי ארץ-ישראל (מ-1928 ואילך), המהדורה הקצרה והמנוקדת של תוגום דברי ימי ישראל לגרץ, תרגום "כתבים נבחרים" של מכס נורדאו ותרגום כתבי מומסן , ספר השנה של סופרי ארץ-ישראל (1935) ועוד. סידר והביא לדפוס כתבי ברדיצ'בסקי ופרישמן. ירוחם פישל לחובר נפטר בתל-אביב בד' באדר תש"ז, 24 בפברואר 1947.
