צרו קשר
אנחנו כאן בשבילכם! ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
חייגו אלינו עכשיו:
04-8663451
פנו אלינו בדוא”ל:
booksefer@gmail.com
רוצים שנחזור אליכם בהקדם?
השאירו פנייתכם כאן
booksefer@gmail.com
טלפון: 04-8663451
האתר הראשון שלך
לספרים יד שניה וחדשים!
ספרים וספרי יד שנייה | בוקספר, booksefer
שנת הכן מאת מריה דהוואנה הולי

שנת הכן מאת מריה דהוואנה הולי

יצא לאור על ידי מודן , בשנת 2008
  • שפה: עברית
  • נושא: ספרות מתורגמת
  • סוג כריכה: רכה
  • מצב הספר: טוב
מחיר: 30.00 ₪
לסל הההזמנות שלי >
שם המחבר:

תיאור:

שנת הכן מאת מריה דהוואנה הולי הוצאת מודן. 

הוא רצה שאני אנשוך לו את "הבאגט"

לאחר שנה בניו-יורק, מריה הדלי, סטודנטית בת 20 למחזאות, כמעט נואשת מהסיכוי למצוא אהבה. לאחר שהמילה "לא" הופכת בפיה למנטרה קבועה היא מחליטה לאפסן למשך שנה אחת את חוש הביקורת שלה ולהתחיל להגיד להם "כן". פרק מתוך הספר "שנת הכן"

מריה דהוואנה הדליפורסם:  07.04.08 , 12:26

 

 

"את יכולה לעשות לי טובה?" בֵּיילר נרכן מעל לשולחן בית־הקפה, וחיוך של כוכב קולנוע הבזיק על פניו הנאות והמחושלות. פגשתי אותו בתור בחנות המכולת ארבעים וחמש דקות קודם לכן, ועכשיו שתינו יחד קפה ואכלנו כריכים. הוא היה קפריסאי במוצאו. מעולם לא פגשתי מישהו מקפריסין, וזה לא מפליא, משום שהם נהגו להציג את עצמם, כפי שהציג ביילר, כטורקים או יוונים. הם הניחו שהאמריקאי הנבער הממוצע לא יידע איפה קפריסין נמצאת. ולא שהוא טעה. היתה לי במוחי רק תמונה מעורפלת של אי מולדתו הצף בתוך ים מנצנץ ורומנטי. מגיל ארבע־עשרה ואילך, אמר לי, הוא למד בפנימייה בפריז. מגדל אייפל! באגטים! הסורבון! מלא הבטחה. והשם שלו!

 

 

"איש עשוי דבש", הוא תירגם למעני. מה יכול להיות מלבב מזה? הוסיפו את האיש העשוי דבש לקרואסונים הביתיים שעלו בעיני רוחי בכל פעם שהוזכרה המילה "פריז", והייתי מוכנה לסעוד עם ביילר לנצח נצחים.

 

 

הגברים הצרפתים - למעשה כל גבר שלא מארצות־הברית - הצטיירו במוחי כגברים סופר־רומנטיים שהתפתחו בשרשרת האבולוציה לשלב של כמעט־קדושים. שוב, התכחשתי פה לחלקים מסוימים של הספרות העולמית. ז׳אן ז׳נה, מכירים? הוא לא נודע דווקא בזכות סיפורי האהבה שלו. אבל נניח לו.

 

 

ביילר היה רוכב אופניים תחרותי, ומכאן החיטוב והכושר. היה לו שיער שחור ועיניים ירוקות כים, וכריזמה במידה כזאת עד שהשתכנעתי להשאיר את דברי המכולת שקניתי מאחור וללכת אחריו לבית־הקפה. (...)

 

 

"בטח שאני יכולה", אמרתי, ורכנתי קדימה לשמוע לְמה הסכמתי. אולי זה יהיה משהו נפלא, כמו, "את מוכנה בבקשה להשתזף על סיפון הספינה שלי בזמן שאנחנו מפליגים לקפריסין?" או, "את מוכנה ללבוש ביקיני שחור ומשקפי שמש של כוכבת קולנוע, את מוכנה לשתות אוזו ולאכול זיתים, את מוכנה שמשפחתי האוהבת והלא־בלתי־מתפקדת תאמץ אותך אל ליבה?" כן, התכוננתי לומר. כן, כן, כן! כן, אני אשוטט עם העיזים על מורדות גבעות ציוריות. כן, אני ארקוד על שולחנות ואשקשק בטמבורים, וכן, בשמחה! אני אאמץ אל ליבי את שושלת האבות מהמזרח־התיכון שלא היתה לי. הייתי דרוכה ומוכנה לפעולה. אך לא את הדברים האלה רצה ביילר. בכלל לא."את חושבת שהיית יכולה לנשוך לי את הפין?" שאל ביילר.חזון רוחי על שיטוט עם עיזים התנפץ למשהו לא כל כך משובב: הליכה למיטה עם סָטיר. לפתע עלו בזיכרוני דוגמאות אחרות של נטיותיהם של בחורים מהניכר. רומן פולנסקי וסרטו המושמץ ׳ירח מר׳, לדוגמה. בסצנת מין מפורסמת מתוך הסרט, שחקנית צרפתייה משגעת מרקדת במסכת חזיר לעינוגו של פיטר קויוטי. ו׳הטנגו האחרון בפריז׳? מדוע חשבתי שלאמריקאים יש מונופול בשטח הסטיות? לנשוך לו את הפין?

 

 

"אני לא חושבת שאוכל, למעשה", אמרתי.

 

 

"את מתכוונת, שאת לא רוצה".

 

 

"גם זה".

 

 

איזה מין גבר רוצה שאישה תנשוך לו את הפין בפגישה הראשונה? איזה מין גבר רוצה שאישה תנשוך לו את הפין בכלל?

 

 

לזאק היה סיפור אימים מימי התיכון על סבתה של חברתו רֵיינָה, שניגשה לדלת החדר כדי להציע לזאק וריינה כיבוד קל לאחר שובם מבית־הספר. היא איחרה קצת, מאחר שריינה כבר התחילה לתת לזאק את המציצה הראשונה שלו על מיטת הקומות. כשנפתחה הדלת, זאק, מרוב בהלה, איבד את שיווי משקלו ונפל אחורנית מהמיטה העליונה. לאחר מכן ריינה אמרה לו שהיה לו מזל. וכשהוא שאל למה, כולו מכה טרייה וביצים כחולות, סיפרה לו שהדחף הראשון שלה היה להיאחז בו. בשיניה. אפילו כעבור שנים, פניו של זאק היו מתכרכמות מעצם סיפור המעשה.

 

 

ביילר היה בחור נבון, לא היה ספק בדבר. בזמן הקצר שהכרתי אותו ניהלנו שיחה בעניינים שנגעו בתומס פינצ׳ון, שקספיר ותורת המיתרים. הייתי מבולבלת. הוא נראה משכיל מכדי לבקש בקשה שנובעת מדחפים בסיסיים כל כך. ולא שהיתה שכבת אוכלוסייה כלשהי שנודעה במנהג של לעיסת איברי מין. זה לא היה דבר שכיח שמוצאים, נאמר, בדרום. או באמריקה הלטינית. משיחת הפין, כן. נשיכת הפין, לא.

 

 

רוב הגברים פוחדים פחד מוות משיניים. הם מעדיפים לדמיין אותך כמעין נערת גומי. לא שהם רוצים אותך עם שיניים תותבות. חס וחלילה. הם רוצים אותך חתיכה לוהטת. אבל הם רוצים שהשיניים ייעלמו ברגע שהפה נפתח על איברם.