במו ליבו משה שמיר אריה שמיר או כפי שכונה על ידי נכדיו סבא לובה, כתב אודות ילדותו ונעוריו, ויידעו מה שמור היה באמת בליבו. הוא כתב עד לפטירתו ברמת השרון, ערב שבועות תשל''ד, וכאן ממשיך הנכד משה שמיר והוסיף לסיפורים מעין אחים תאומים, ספור עלילותיהם של הנכדים עצמם, בארץ ובזמנים אלו, ומוביל את הקורא להרפתקה לצאת למסע בין שמונים ושבעים שנה. 216 עמודים לא מנוקדים, מלווים בציורים מאת אורה איתן.