הרצון לעוצמה פרידריך ניטשה שני ספרים רעיונות מבריקים ונועזים הממשיכים ומשלימים את קו המחשבה שניטשה פיתח לראשונה בספרו 'כה אמר זרתוסטרא'. 339 עמודים, כולל מפתח. תרגום קצת ארכאי של ישראל אלדד. "אלוהים מת"אמר ניטשה. "ניטשה מת" אמר אלוהים... תיזכורת:פרידריך ניטשה:1844-1900. בן למשפחת כמרים לותראניים. למד בבון ובלייפציג. ב-1869 נתמנה לפרופסור לפילולוגיה קלאסית בבאזל, שם קיבל אזרחות שוויצרית. חולשת בריאותו ובעיקר כאבי מיגרנה וקשיי ראייה אילצוהו לנטוש את ההוראה ומאז חי בדחקות ומקצבה. ספרו הראשון 'הולדת הטרגדיה מרוחה של המוסיקה'-1872, נכתב ברוח הפילוסופיה השופנהרית, שהסתייג ממנה לאחר מכן. ספר זה הלהיב את ריכארד ואגנר וזמן מה נמשכה ידידות בין השניים, עד שניטשה ניתק אותה בצורה דרמטית ופרסם את טעמיו העקרוניים לכך, הקשורות בהתפתחות דעותיו בעיקר נגד הנצרות ונגד האנטישמיות שראה בה את אחד הסימנים להתנוונות וההמוניות. בשנים 1873-1876 חיבר שורה של מסות ופרסם אותן תחת השם המשותף 'עיונים שלא בזמנם'. בשנת 1878 הופיע קובץ המסות 'אנושי, אנושי מדי'. בשנת 1881 'דמדומי השחר' ובשנת 1882 'המדע העליז'. בשנתיים שלאחר מכן, היו שנות 'כה אמר זרתוסתרא'. בשנים 1886 עד 1887 הופיעו שני ספריו המרכזיים לביקורת המוסר: 'מעבר לטוב ולרוע', ל'גניאולוגיה של המוסר'. עד אותה שנה, כמעט שלא נודע שמו בעולם הפילוסופיה. רק בשנת 1888 הרצה הרצאה ראשונה עליו המבקר היהודי המפורסם גיאורג ברנדס ואז יצא לניטשה מוניטין. מעתה החלו הרוחות סוערות סביב הרעיונות הנועזים והמרדניים. בשביל הפילוסוף עצמו היו השנים 1889 ו-1988 שנות שיא ללהט היצירה, אבל משבר בריאותי הרסני. כאילו מתוך תחושת הקץ הקרב חיבר את המסות הנסערות ביותר שלו:'פרשת וגנר', ו'אנטיכריסט', 'הנה האיש' ובו הסבר ממצה וסיכום חריף ליצירותיו שלו. ב-1889 התמוטט ברחוב ואחת עשרה שנים היה רתוק למיטה, משותק מחצי גופו ושרוי בדמדום רוחני מוחלט. בשנת 1900 נפטר. מקטעי עזבון ניטשה פרסמה אחותו שנישאה לאחד ממבשרי האנטישמיות-פורסטר-ספר גדול בשם 'הרצון לעוצמה' והכתירה אותו כספרו הראשי של ניטשה. מחקרים חדשים מתייחסים בשלילה למעשי המבחר והעריכה שעשתה, ביחוד לאחר שהוכחו מספר זיופים וכוונה ברורה שלה לקרב את ניטשה ללאומנים והאנטישמיים הגרמניים, שבמפורש הסתייג מהם. אף על פי כן נודע ספר זה עד לפני זמן קצר כ'ספרו הראשי של ניטשה' ורובם שפטו אותו בעיקר על פיו, אם לשבח ואם על גנאי. באתר תוכלו למצוא את 'כה אמר זרתוסטרא' בתרגום דויד פרישמאן .
