אנקת גבהים הוא הרומן היחיד של אמילי ברונטה: פורסם לראשונה ב-1848, שנה לפני מותה בגיל שלושים משחפת 1849. המחברת, ביתו של איש כהונה אירי, גדלה עם ארבעת אחיה ואחיותיה שכל אחד מהם עשו לו שם בזכות עצמו בשולי איזור הביצות של יורקשייר. היא למדה לאהוב את נופו הקשה והסגרירי של האיזור ופיתחה לה עולם משלה שכולו דמיון. רבים המבקרים הרואים באנקת גבהים אחת מן היצירות המקוריות ביותר בספרות האנגלית בכללה. זהו סיפורם הקודר, החודר ללב ומרגש ביותר, של קתרין ארנשו והיתקליף. ב-1846 שרלוט אמילי ואן פרסמו ספר שירים משותף בשמות עט גבריים, אמילי נקראה אליס בל. אחיה ברנוול, שהיה מכור לסמים ואלכוהול, מת בספטמבר 1848. אמילי חלתה בלוויה שלו, וסרבה לקבל טיפול רפואי. היא מתה משחפת ב-19 בדצמבר 1848, ונקברה בחצר בית הכומר בהווארת'. את סיפור אהבתם של קתרין הרנשו והיתקליף מעלה אמילי בעושר דמיון ובלהט יצרים המשווים לו עומק ופשטות של טרגדיה עתיקה. העלילה מוצגת בשפה ישירה אך רבת עוצמה, על כל פרטיהם המטפלים לכאורה של חיי היום-יום הנמסרים כבדרך-אגב, בצירוף מדהים של פשוטות ודייקנות. הניגודים בין שקט לסערה, בין תום פשטותו של התיאור לעומק התשוקה האפילה שמתחת לפני השטח, לפני השטח, מביאים לידי ביטוי את המתח שבקיום האנושי ובהווייה הקוסמית כאחד. הם העניקו לרומן את ייחודו המובהק, והם שהעמידו לו דורות של קוראים מכורים. 304 עמודים. ארבעה מהדורות שונות לספר באתר: אנקת גבהים, אמילי ברונטה, עברית - אהרן אמיר אהרונוס אמירוס מתרגמוס-מחסלוס, כתר 1990. אנקת גבהים, רומן, עברית - ע נצר, מזרחי תל אביב, 1970. אנקת גבהים, תרגם מאנגלית אורי גמזו, שמעוני, תל אביב, 1952. עדיף לוותר אלא אם בא לכם לחרוק שיניים. ווט'ארינג הייטס, מאת אמילי ברונטא, עברית - י לבנון, מסדה רמת גן 1968-הרשעים טוענים שתרגום זה חיסל את הוצאת מסדה ואנחנו אומרים שדווקא בגלל ברש העורך האחרון...
