חרבת חזעה ס.יזהר מהדורה ראשונה 1949 121 עמודים* ראה ספרה של נורית גרץ על חרבת חזעה. תזכורת על הסופר הגדול: . יזהר או יזהר סמילנסקי (27 בספטמבר 1916 - 21 באוגוסט 2006), היה סופר עברי ומחדש גדול בספרות העברית החדשה, חבר כנסת וחתן פרס ישראל לספרות יפה. שם העט ס. יזהר ניתן לו על ידי המשורר והעורך יצחק למדן, כשפרסם בכתב העת שלו "גליונות", את סיפורו הראשון של יזהר, "אפרים חוזר לאספסת" ב-1938. מאז חתם יזהר על יצירותיו בשם העט הזה. נהוג לזהותו כחלק מסופרי דור תש"ח, אם כי הוא עצמו התנגד לזיהוי זה. תוכן עניינים [הסתר] 1 קורות חייו 2 יצירתו 2.1 ספריו המאוחרים 3 פרסים שזכה בהם על כתיבתו 4 לקריאה נוספת 5 קישורים חיצוניים [עריכה] קורות חייו יזהר נולד למשפחה של סופרים. גם אביו, זאב סמילנסקי (ז"ס) הוא סופר, דוד אביו הוא הסופר המפורסם משה סמילנסקי, וכן נמנים על משפחת הסופרים סמילנסקי גם מאיר-סיקו, ודוד. יזהר סיים לימודי הוראה בירושלים והיה מורה ביבנאל, בבן שמן, בחולדה וברחובות. לימים המשיך את לימודיו באוניברסיטה עד לתואר השלישי, ושימש כפרופסור לחינוך בהר הצופים עד פרישתו. יזהר סמילנסקי תאריך לידה 27 בספטמבר 1916 תאריך פטירה 21 באוגוסט 2006 כנסות 1-6 סיעות מפא"י, רפ"י היה חבר כנסת מטעם מפא"י, החל מהכנסת הראשונה. הוא נבחר כסופר צעיר ומבטיח, כנגד הסופרים הצעירים של מפ"ם ושל "אחדות העבודה - פועלי ציון". לימים עבר לסיעת רפ"י והתפרסם בעיקר בפעילותו למען חוקי שמירת הטבע. ס. יזהר כיהן בכנסת בין השנים 1949-1967, למעט הפסקה של כשנה ורבע בראשית ימי הכנסת השלישית, אליה נכנס רק בסוף שנת 1956. הוא היה חבר בועדת החינוך, התרבות והספורט, בועדת החוץ והביטחון ובועדת חוקה חוק ומשפט. בשנת 1959 הוענק ליזהר פרס ישראל, והוא בן 43 בלבד, מצעירי הזוכים בפרס. בצד כתיבתו הספרותית כתב כתיבה פובליציסטית עשירה ומאמריו עשו להם שם בעיקר בעת מלחמת לבנון ואחריה. בשנת 1982 מונה לפרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. [עריכה] יצירתו רבים מעריכים כי הפרוזה העברית של יזהר היא בין ההישגים הגדולים ביותר של כתיבת פרוזה עברית חדשה. הוא שאב גם מיצירתו של אורי ניסן גנסין, והשפעתו של גנסין על יצירתו המוקדמת היא בולטת. שאב גם ממקורות אחרים, וביניהם גם מן המדעים הקשורים בארץ ישראל, כמו הגיאולוגיה של הארץ, הגיאומורפולוגיה שלה, אקלימה, ובעיקר עולם הצומח שלה. יש האומרים שהיחס בין האדם למרחב, בין איש הארץ לארץ -ישראל, בין האמן והנוף, הוא הלוז של יצירתו הספרותית. כתיבתו מתאפיינת בלשון מיוחדת במינה. בניסוחיו הארוכים הוא גורר את הקורא אל תוך זרם התודעה של גיבוריו, ומשמשים אצלו בערבוביה גבהות לשון וציטוטי רחוב. מסוף שנות השלושים ועד סוף שנות החמישים פרסם יזהר כמה נובלות קצרות ובהן "אפרים חוזר לאספסת", "בפאתי נגב", "החורשה בגבעה", "לילה בלי יריות", "מסע אל גדות הערב", "שיירה של חצות", השבוי, חרבת חיזעה, וכן כמה קובצי סיפורים קצרים. כתיבתו עוררה לעתים התנגדות רבה בציבור הישראלי, שכן, הציבה סימני שאלה בנוגע למיתוס הציוני ולמידת המוסריות של חיילי צה"ל. במיוחד עורר ויכוחים הסיפור חרבת חיזעה ומאמרים רבים נכתבו בעדו ובמיוחד נגדו. בעקבות זה קובצו יחדיו מאמרים אלו לספר. מספריו באתר: הכרכרה של הדוד משה-זכרון ילדות-לילדים מקדמות ימי צקלג-שני כרכים-מהדורות שונות-למעלה מאלף עמודים, המספרת על מחלקה של חיילים במלחמת העצמאות הנערכת לקרב, ותיאור סיפור חייהם האישיים וכל המתרחש בלבם: אהבותיהם, פחדיהם ומצוקותיהם. יצירה זו שינתה לחלוטין את נוף הפרוזה העברית מצד אחד, ואת "ספרות המלחמה" העברית, מצד שני. אצל הים, גילוי אליהו, מ?ל?קו?מ?י?ה יפהפייה , מקדמות, צדדיים , צ?ל?ה?בים. פרסים ספרותיים פרס ישראל , 1959, על ספרו "ימי צקלג". פרס ברנר . פרס ביאליק . פרס א.מ.ת , 2002. שנות הששים היו שנים של חילופי דורות בספרות העברית. יצירתם של הסופרים שהחלו לפרסם בשנים אלה, ואשר כונו דור המדינה, התאפיינה בשינויים בולטים ומהותיים לעומת היצירות שנכתבו בעשור הקודם ואשר יוצריהן כונו דור הפלמ"ח. התמורה המרכזית משנות החמישים לשנות השישים היתה המעבר שחל ביצירות הסופרים בניח הדור הספרותי החדש:מ"ספרות מגוייסת", שתפקידה לתת ביטוי להשקפות ולעמדות שמקורן באידיאולוגיה לאומית וחברתית-בעיקר זו הציונית סוציאליסטית-עברו היוצרים לכתיבת ספרות שהתרחקה במודע ובמכוון מכל אידיאולוגיה מוצהרת. התרחקות זו באה לידי ביטוי הן בתמטיקה של היצירות הספרותיות והן במרכיבים שונים של הטקסט הספרותי. חשובה לא פחות היתה התמורה שחלה ביחסים שבין הסופר לקהלו, בתקופה שבה רווחה ההנחה בדבר 'קץ האידיאולוגיה' גם בהקשר הישראלי. מחקר זה מעמת את שני הדורות הספרותיים על רקע המערכת של הספרות העברית בכללותה ומתמקד בייחוד בהיבט מרכזי של חילופי הדורות:ייחסי העמדות והמבעים ביצירה הספרותית. הדיון נסב על יצירותיהם של החשובים בסופרי דור הפלמ"ח ושנות הששים. משה שמיר, ס.יזהר, עמליה כהנא כרמן, עמוס עוז ואחדים מסיפורי א.ב.יהושע. 218 עמודים כולל מפתח.
