גרישה מני בבל תרגום בני ציפר אין הוא יודע לדבר אל אנשים. אף עם ילדים אין הוא יודע לדבר. אין הוא יודע מה מניע אותו, מה דוחף אותו, מה מריץ אותו. ועם זאת הוא הולך, כתועה, כמבולבל, עושה כמיטב יכולתו, ממצה את עצמו עד תום. אדם בינוני, אלמוני. אדם פשוטו כמשמעו, שהלך לקראת עצמו, לשלם את המחיר של היותו אדם. והוא יכול לשלם מחיר זה, כפי שכל אדם יכול להיוולד, למות ולהגשים את עצמו, שכן כל אדם משקף נאמנה את הקיום האנושי, גם בעל כורחו, כיוון שהוא מתבטא בעצם היותו אדם. הקצב המרים בתמימות את הזרוע האוחזת במאכלת, והכוהן הגדול המקריב את הקורבן, מתערבים זה בזה. ורבל, הקצב הנודד מן הככר, הוא האשם בסתירה זו, שכל אחד ואחד חייב לחוותה. הנה בבל, חדל אישים, שלא למד לדבר, והדיבור פורץ מתוכו כפי שהוא יוצא מן הכותב, בהיסח הדעת, שכן כל מעייניו לשקף ולתאר חוויה זו של לידה ומוות, ואולי אף של האשמה עצמית, שנערמה בתוכו, מוכנה לפרוץ החוצה. 112 עמודים
